23.9 מציין אחת מארבע נקודות במסע כדור הארץ:
יום השוויון האביבי, יום השוויון הסתווי, היום הארוך בשנה, והיום הקצר בשנה.
מעגלי היקום נסגרים-נפתחים בתזמון מרגש.
גם הטבע מתחדש במחזוריות מסונכרנת להפליא.
ב 23.9, יום השוויון הסתווי, מתרחשת נקודת השוויון בין אורך היום והלילה,
השמש נפרדת ממזל בתולה ונכנסת למזל מאזניים,
בחצי הכדור הצפוני מתחיל הסתיו, הימים מתקצרים והלילות מתארכים
ובחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב, הימים מתארכים והלילות מתקצרים.
יום השוויון הסתווי הינו שער אנרגטי חזק מרקיעים עליונים,
המזכיר כי השוויון בין היום והלילה, בין האור והחושך, אפשרי גם בתוכנו.
היו פתוחים לקראת האנרגיה החדשה שבדרך
וחבקו באהבה את האפשרויות הרבות הטמונות בה.
הבחירה לפעול מתוך נקודת השוויון הפנימי
מאפשרת לשחרר את שקי החושך, החסמים והכאב המכבידים,
להתרחק מכל מה שאינו אהבה ואושר בחיינו,
ומובילה לדרך של ניקוי וריפוי עמוק לסגירת מעגלים שאינם משרתים את טובתנו העליונה
למען פתיחתם של חדשים, טובים יותר.
הבחירה בהכלה של אור מצמיחה להבנת הזולת בהתחשבות ורגישות,
ללא שיפוטיות,
אלא בסבלנות, קבלה ופתיחת הלב, המלווה בחמלה,
בה ננהג עם אחרים כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו.
כך נמשוך לחיינו ברכה ושפע,
במחזוריות מופלאה, ממש כמו בטבע.
חיינו סובבים במעגלים.
מחזוריות הטבע, גרמי השמיים הנעים בסיבוביות ומגדירים את הזמן,
והאדם, שחייו מוגדרים במונחים של זמן ומושפעים ממנו כל כך...
מושג הזמן אינו קיים במימדים הגבוהים. הבורא מעל הזמן.
שימו לב למילים המגדירות את מושג הזמן, שהוא אינסופי.
רק המחזוריות האינסופית, מאפשרת לתחום אותו ביחידות ברורות ומוגדרות:
רגע, שעה, יום, שבוע, חודש, שנה...
לכל מילה יש משמעות נוספת,
אשר מאפשרת להסביר את הסיפור כולו:
רוגע פנימי מאפשר לנו לשעות (לשים לב) לאני האמיתי שלנו,
העלול לטבוע בים האפשרויות המקיף אותנו,
אם לא נעצור, ונשבע לחדש אנרגיות ולשנות את הדרך,
בכל פעם שנתרחק מהמהות שלנו.
כל יום מביא אנרגיה חדשה וים של אפשרויות,
בכל חודש קיימת אנרגיה לחידוש,
צינור לשפע האנרגטי שבו.
ולכל שנה אנרגיה ייחודית משלה, המאפשרת שינוי,
תהליך ההתרוקנות וההתמלאות מסמל התגברות על אתגרים
מתוך תהליכים פנימיים של האדם,
לקראת תנועה קדימה, שינוי וצמיחה.
פתחו את הלב ושאו תפילה לשנה טובה