מלא בכוחות ואנרגיה רוחנית של השפעה.
במוצאי יום כיפור נוהגים לבנות סוכה
וכך לחבר את מצוות יום הכיפורים למצוות חג הסוכות.
חג סוכות, החג האחרון בחודש תשרי,
אחד משלושת הרגלים, בהם עולים לרגל לירושלים,
מאפשר להתעלות מעל ההרגלים שבשגרה
ומחבר את האדם לאדמה (בניית הסוכה)
ולבית הפנימי (סוכת שלום פנימית, בנשמה),
בברית אמיצה ונצחית עם הבורא והיקום,
הקוראת לקרבה, אחדות ורעות, שמחה ואהבת הזולת.
טקס ברכת הכהנים, המתקיים החל משנת 1970 ברחבת הכותל המערבי,
מחליף את מצוות העליה לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים.
חג סוכות נקרא גם חג האסיף, לציון חגיגות היבול של הקיץ.
החג מכונה בתפילות "זמן שמחתנו" כי אנו מצווים לשמוח.
ט"ו בתשרי, ירח מלא בטלה:
חג סוכות הוא חג מקראי, הנפתח בט"ו בתשרי, ירח מלא במזל טלה,
היום העצמתי ביותר, ונחוג במשך 7 ימים.
הסוכה, מסוככת ויוצרת הגנה,
מאפשרת להתחבר ליקום בתדרים אחרים.
כמו אנטנה, הסוכה קולטת ומטעינה את יושביה במשך שבעת ימי החג
באנרגיה של שפע ו"אור המקיף" = אנרגיית חסדים ואור הבורא,
כח של הגנה ושמירה שיעטפו אותנו במשך השנה כולה
למימוש והוצאה לפועל של תכניותינו לשנה הקרובה.
היו במודעות של קבלת השפע.
בגופנו צ'אקרות (מרכזי אנרגיה).
הצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת הבסיס, האדמה,
מקושרת לתחושת קרקוע ובטחון,
לתפיסת עולם של בית מסוכך הנמצא בתוכנו.
ירח מלא במזל טלה מול שמש במאזניים מציין את ערב החג.
ציר טלה-מאזניים (מזלות יוזמים),
מאיר על דינמיקה של היחסים שלנו מול עצמנו (טלה) ומול הזולת (מאזניים).
מזל טלה, יסוד אש, אנרגיה יוזמת, המזל הפותח את גלגל המזלות האסטרולוגי,
ועל כן מסמל ראשוניות, התחדשות, התלהבות...
החיבור לאני, האותנטיות, מבקשים לצאת החוצה ללא העמדת פנים.
האם נפעל באומץ לבטא את האני האמיתי?
מזל טלה נשלט ע"י כוכב מארס, המניע לפעול, לפרוץ קדימה.
ירח מלא במזל טלה, מצד אחד, משפיע על מערכות היחסים, עולם הרגש,
באנרגיה חזקה ואימפולסיבית.
עיתוי המאפשר שינוי, שדרוג והתחדשות,
לנקוט פעולה, עשיה פורצת, מתלהבת.
השתדלו למקד את העשייה.
מצד שני, קיימת רגישות לאינדיבידואל ופחות לזולת.
עשייה מתוך אגו, אנוכיות, תגובות מתפרצות, מתלהמות.
כדאי לגלות מודעות לאנרגיה הזו, לא לתת "לדם לעלות לראש" ולהתרגז,
אלא, לפעול במתינות, לגלות סובלנות,
לעצור לפני שפועלים באימפולסיביות וכעס.
אחרת, עלולים להצטער על מילים ומעשים חסרי סבלנות,
שיובילו לנתקים פזיזים ומפתיעים, יקלקלו מערכות יחסים.
כמו דפנות הסוכה היציבות, כך האדם זקוק ליציבות פנימית,
שתשמור עליו שלא יתערער מטלטלות רגשיות.
סוכת קבע פנימית של אחדות ושלום,
המתעלה על אגו ומחלוקות,
בעלת חוזק פנימי מזין, שופע ומוגן
חיבור עם עצמנו, עם האדמה, הטבע והאלוהות
בליווי אושפיזין של מלאכים שומרים והדרכה עליונה
וקישוטים בדמות מצווה של שמחה אמיתית.
מנהגי החג בערב החג, י"ד בתשרי:
- אוגדים את 4 המינים
- בליל החג ועד כניסת שמחת תורה אוכלים סעודה בסוכה
- מצוות בית השואבה: מצווה לשמוח, לשיר ולרקוד,
זכר לשאיבת המים בעת בית המקדש
מנהגי חג הסוכות:
- בימי החג נוטלים את ארבעת המינים
- ביום החג אוכלים סעודה חגיגית בסוכה
מנהגי הושענא רבה, כ"א בתשרי:
- בהושענא רבה, היום האחרון של סוכות, מסתיימת החתימה של יום כפור
- נוהגים להשאר ערים בליל הושענא רבה ולקרוא את ספר דברים ואת כל תהילים
- בתפילת שחרית נוהגים להקיף את הבימה 7 פעמים עם 4 המינים
ובסיום חובטים בקרקע 5 ערבות אגודות יחדיו
4 המינים
ארבעת המינים שונים זה מזה ובעלי תכונות ייחודיות, כמו עם ישראל.
ללולב (תמר) טעם, ללא ריח, כמו אדם עם תורה, ללא מעשים טובים.
המילה לולב = לו + לב
מסמלת את ל"ו (36) המידות, הנכנסות ללב.
לאתרוג טעם וריח,כמו אדם עם תורה ומעשים טובים,
להדס ריח, ללא טעם, כמו אדם ללא תורה, אך עם מעשים טובים
לערבה אין טעם וריח, כמו אדם בלי תורה ובלי מעשים טובים.
מסמלת את אהבת האדם ללא יתרונות אלה או אחרים.
צורתו של כל אחד מארבעת המינים מרמזת כיצד עלינו לנהוג:
להיות זקופים וחזקים כמו לולב,
לראות את האחר ואת המציאות בעין טובה, מודעת (עין, כצורת ההדס)
להמנע מלשון הרע, ולדבר דברים חיוביים (שפתיים, כצורת הערבה)
פיתם מלשון פי-תם, לב אוהב (כצורת האתרוג).
נטילת ארבעת המינים (הנענוע), היוצרת חיבור בין האדם לטבע,
מסמלת כי כמו ארבעת המינים, השונים זה מזה, ומאוגדים יחדיו,
כך ההתחברות עם האחר והשונה בכח האחדות, כיחידה אחת,
בכוונה אמיתית ולב שלם
הופכת את השונות לשמחה, ואת השלם לגדול יותר מסך כל חלקיו.
הספרה 4
ע"פ הנומרולוגיה, הספרה 4 מסמלת בסיס, מסגרת ויציבות,
וגם את הקשר עם האדמה.
ערכן הגימטרי (המצומצם) הזהה של המילים סֻכָּה, אהבה, אחד = 4
מסמל את החיבור למקור, לאחד, באהבה.
הספרה 7
הישיבה בסוכה במשך 7 ימים בונה הגנה של אנרגיה רוחנית לשנה כולה
באמצעות 7 האושפיזין, אורחי הסוכה,
המייצגים את 7 המרכבות של הספירות (בהתאמה לפי הסדר):
אברהם (חסד), יצחק (גבורה), יעקב (תפארת), משה (נצח), אהרון (הוד), יוסף (יסוד) ודוד (מלכות).
ע"פ הזהר (אמור ק"ג- ק"ד) בכל אחד מימי החג מזמינים לארוחה בסוכה אורח גשמי כנגד אחד האבות.
מנהג זה ידוע כסגולה לפרנסה.
ע"פ הנומרולוגיה, הספרה 7 מסמלת את הנשמה בתוך המימד הפיזי,
חיפוש רוחני/מיסטי, המבקש לחקור את הזהות העצמית.
היכן מוזכר המספר 7 ביהדות?
7 ימים בשבוע
היום ה 7 בשבוע – יום שבת
שנת שמיטה, השנה ה 7 – שנת שמיטה
7 רקיעים
7 קנים למנורה
7 שבועות לספירת העומר
7 ימי חג סוכות וחג פסח
ועוד...
ע"פ הקבלה, מגן דוד מסמל הגנה רוחנית באמצעות 2 משולשים (6 צלעות) + האדם:
המשולש העליון מסמל את האיזון בעולם הרוח
והמשולש התחתון מסמל את האיזון בעולם החומר.
האדם במרכז מגן הדוד, באחדות שני העולמות.
סוכה פנימית
ערכן הגימטרי הזהה (91) של המילים "סוכה" ו"צא"
מסמל את החיבור בין העולם הפיזי והמטפיזי,
ההתבוננות בארעיות, חוסר הוודאות והזמניות של החיים.
הישיבה בסוכה ארעית מסמלת מעבר מהבית הקבוע, היציב והבטוח,
המגן ומסוכך עלינו בכל ימות השנה,
יציאה מאזור הנוחות, השגרה וההרגלים הקבועים
כדי לקבל ולהכיר בארעיות של חיינו, שהרי הכל זמני וחולף!
לבחון את ההרגלים וההתנהגות, השונים מהשגרה,
כדי לראות את העולם מחדש,
לגלות צניעות,
לשחרר אחיזה ממה שארעי,
ולשמוח עם החיבור לנצחי, למקור.
ההתעלות מעל המימד האישי לתודעה של אחדות גבוהה,
מאפשרת לקבל את האושפיזין, לשמוח עם האחר, השונה,
וללמוד ליצור מציאות חדשה מתוך בית פנימי של תחושת בטחון אמיתי,
הנובעים מחופש פנימי ולא מאחיזה בחומר והנאות חולפות,
משלום פנימי ואהבת הזולת, ולא מאגו.
הושענא רבה, ליל החותם
היום השביעי בחג סוכות, נקרא הושענא רבה, (הושע + נא, נא=51)
הוא היום ה 51 מתחילת חודש אלול,
הנקרא גם ליל החותם,
משום שהוא מציין את החתימה הסופית של גורל האדם לשנה הקרובה.
ע"פ המסורת היהודית, נהגו להתפלל ולבקש בבית המקדש הושענות = בקשות,
לכן נשארים ערים בלילה וקוראים בספר התורה, מקור החיים, כדי לזכות בחתימה טובה.
לפנינו חלון הזדמנות להתפלל ולבקש מהבורא להושיענו
לאסוף לחיינו ברכה ושפע
ולזכות לחתימה טובה יותר, לכתיבת פתק טוב.
לכן נוהגים לברך בהושענא רבה ב "פתקא טבא".
שמחת תורה ושמיני עצרת
שמחת תורה, החג החגיגי והמיוחד ביותר, בו אנו מאוחדים כארבעת המינים,
נחוג ביום השמיני של חג הסוכות, על כן מכונה גם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת.
שמיני עצרת גם משום העצירה, סיום קריאת התורה והתחלת הקריאה מחדש,
וקבלת כל התכנים הרוחניים של 7 ימי החג.
אם נסדר אחרת את האותיות במילה "מחשבה" נקבל את המילה "בשמחה"
ונגלה כי השמחה היא גשר בין המחשבה למעבר מהנוחות לארעיות שבסוכה.
אנו מצווים לשמוח בחג:
- "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"
- סוכות הינו החג היחיד שנקרא "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ"
כי הוא טומן בחובו הזדמנות למשוך שמחה אמיתית, שאינה תלויה בדבר, לכל השנה.
האור הגדול מתמלא ונאסף עבורנו לכל השנה שבפתח, ונפתחים מקורות השמחה לשנה כולה.
מנהגים:
-שיא החגיגה בטקס ה"הקפות",
הוצאת ספרי התורה מארון הקודש בשירה וריקודים.
- נוהגים לעלות לתורה.
"כל הנערים" - עלייה לתורה מיוחדת של ילדים בלווי מבוגר
- הקפות שניות במוצאי שמחת תורה בבית הכנסת ובככרות העיר
תפילת הגשם
שמיני עצרת מסתיים בתפילה מיוחדת לירידת גשמי ברכה ושנה עתירת מים.
גשם גם מלשון הגשמה,
נביטת ההחלטות שעשינו לקראת ראש השנה
והגשמת השפע.
הירח מצטרף לחגי תשרי ונצפה בחג במלואו,
מזכיר לנו לגעת באור הפנימי ולהתחבר לברכות
להודות ולברוא את המציאות הרצויה
להתחדש ולצמוח בשמחה, לממש במעשינו את הייעוד
ולהאיר לעצמנו ולאחרים את הדרך!