תּוֹלְדֹת

פרשת תּוֹלְדֹת, הפרשה השישית בספר בראשית,

מספרת על תולדות הסכסוך בין יעקב ועשו.

סיפור הבנים, המסמלים את הכוחות הפנימיים,

מלמד על הקונפליקט בין יצר הטוב ויצר הרע, האגואיסטי, המבקשים איזון.

 

 

המילה תּוֹלְדֹת מלשון תולדה, תוצאה.

זו הפרשה היחידה בה מוזכרים שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, יחדיו.

מעשיהם מלמדים כי ישנה אפשרות ליצור מציאות מעל הטבע.

 


יעקב, איש נעים הליכות, ניחן בתום, פשטות וטוב,

מסמל את צד ימין, הרצון לתת, האני הפנימי, עולם הרוח:

חיפוש משמעות, רוחניות ומודעות, מתקשר ליצר הטוב, לנשמה.

 


עשיו, הבכור, אינדיבידואליסט, בעל מזג חסר שקט, היצר השלילי,

מסמל את צד שמאל, הרצון לקבל, האני החיצוני, עולם העשייה:

מתקשר לרצונות הגוף ולעשייה הגשמית.



השבוע שימו לב לשני היצרים הללו.

האם אתם ממהרים לצאת למלחמה ולכעוס,

או שאתם נוטים להתחשב, ולהבין ולפעול באופן חומל וחיובי?

 


הפסיכולוג האמריקני, אברהם מאסלו, דיבר על היררכיה של צרכים,

החל מהצרכים הבסיסיים ביותר, הדרושים לגוף לשם הישרדות

ועד הצורך העליון של הנשמה – הגשמה עצמית.

על פי המודל שבנה, רק סיפוק של הצרכים ברמה הבסיסית יותר,

מאפשר טיפוס אל השלב הבא.

אדם רעב לא יעסוק בצרכים חברתיים 

ואדם שחש חוסר בטחון לא ישאף להגשמה עצמית.

המודעות לצרכי הגוף והשמירה עליו,

מאפשרת להתקדם ולהתפתח אל מודעות רוחנית גבוהה יותר,

כמאמר הרמב"ם: "נפש בריאה בגוף בריא".

 


הנשמה היא פרודה של הבורא,

מעניקה חיות וחיבור לאהבת הבורא ומביעה רצון למשמעות.

ההרמוניה בין הגוף והנשמה יוצרת שלמות פנימית

המצמיחה לשלמות עם האחר

וחיבור גבוה של האדם והבריאה. 

 

 

כיצד נהפוך את האפל לפלא (א.פ.ל בשיכול אותיות = פ.ל.א)?

האנושות כולה צמאה לקבל, להתמלא בדברים גשמיים,

אך במיוחד באלוהות, היחד.

אדם החווה אהבה המוזרמת לעולמו חי בפתיחות לאחר,

מקבל כדי להשפיע, לתת את השפע הזה לאחר, לא רק לעצמו.

הנתינה מאפשרת קבלה מחדש, התמלאות, והעברה הלאה.

 

שימו לב לאותיות המרכיבות את המילה שפע

ולמילים בהן מופיעות האותיות,

המרמזות על תהליך קבלה, הפנמה ומימוש:

 

ש – האות ש פתוחה למעלה, 

      כמו הנשמה, השואפת לקבל את מקור האנרגיה משמים, שכינה,

      וכמו אש העולה מעלה, ליצור שינוי

 

פ – מהפך, התפכחות, הפנמה

      פה כפתח לשפה מבפנים, להתפזר ולהתפשט כלפי חוץ

 

ע – עין, המביטה על העולם מתוך עומק של עשייה, ערך, עבודה, עול.

 


הזרימה ההרמונית הזו מאפשרת ליצור את מציאות החיים הרצויה

מתוך אמת פנימית של מודעות ומלאות, ולא חוסר,

סנכרון למרחב של איזון חלקי האור והחושך שבתוכנו

ובידיעה בהירה של אהבת הבורא

והחיבור המיוחד של כולנו.

בראשית