פרשת וַיְחִי, הפרשה השתיים עשרה, החותמת את ספר בראשית ותקופת האבות,

סובבת סביב החיים והמוות.

בסיום קריאת הספר נהוג לקרוא: "חזק חזק ונתחזק".

 

 

וַיְחִי

 

ערכה הגימטרי של המילה וַיְחִי = 34

זהה למספר השנים שיעקב חי כשיוסף לידו.

מחציתן, 17 שנים, במצרים. 

17 הוא ערכה הגימטרי של המילה "טוב".

הדבר מרמז כי אדם חווה שנים טובות בחייו כאשר ילדיו לצידו.

 

הפרשה עוסקת ב 17 שנות חייו האחרונות של יעקב במצרים,

פרידתו מבניו, בקשתו על ערש דווי להקבר במערת המכפלה,

אשר רכש סבו, אברהם אבינו, בכסף מלא, ברכותיו לבניו, הצוואה, ומותו.

וגם במותו של יוסף.

 

מות יעקב והתרחקות בני ישראל מהרוחניות

הרחיקה אותם מעצמם ויצרה עבדות

שהובילה ליציאת מצרים, יציאה ממיצרים והתגברות על קשיים,

ואחדות גדולה של השבטים לעם אחד.

 

בתהליך דומה, אדם שאינו מחובר לניצוץ הנשמה ולייעוד

חווה בתוכו פירוד פנימי, 

המאלץ אותו להתמודד עם מחלה או משבר,

על מנת שיתאחד עם עצמו מחדש

ומתוך החושך יגע באור, יתפתח ויחיה חיים מלאים ושמחים.

שהרי מוות הינו סוף היוצר התחלה חדשה.

 

ע"פ היהדות, מעשינו כאן בגוף הפיזי קובעים את עתידנו גם בעולם הנצח.

המילה עתיד מכילה את המילים = עת + יד,

המבטאות הושטת יד קדימה למימד הזמן.

חיי יעקב הם דוגמא יפה למימד הזמן. הם נצחיים,

ממשיכים להתקיים בימינו אנו

באמצעות מורשתו הרוחנית והמשך קיומו של עם-ישראל,

העומד בפני נסיונות שונים ושומר על ייחודו כעם סגולה.

 

שימו לב כי 12 הבנים מסמלים את 12 חדשי השנה ואת 12 המזלות.

ברכותיו של יעקב, ובהן הייעוד האישי של כל אחד מבניו,

הן למעשה ברכות שמעל גלגל המזלות,

המסמלות את היכולת להתברך לשנה כולה,

להתגבר על האתגרים ולצאת מחוזקים.

  

"לִחְיוֹת הוּא אֶחָד הַדְּבָרִים הַנְּדִירִים בְּיוֹתֵר, 

רֹב הָאֲנָשִׁים פָּשׁוּט קַיָּמִים" (אוסקר ויילד) 

 

השבוע שימו לב האם אתם קיימים או חיים את החיים במלואם?

  

החיים מביאים לפתחנו התמודדויות ואתגרים,

אך רוב האנשים "זורמים" עם הרגלים ושגרה. קיימים.

עבדות אינה עבדות פיזית בלבד,

אלא השתעבדות להרגלים שונים,

כמו הרגלי אכילה, צפייה בטלוויזיה או גלישה בנייד.

  

 

כמה מודעות נדרשת בכדי לשנות התנהלות מהשורש,

למצוא פתרון לבעיה, שלא באופן זמני!

מאוד מאתגר להתעלות מעל הטבע הישן

להתגבר על היצרים ולתקן את המידות.

לראות בקושי הזדמנות ולפעול אחרת כדי לראות את האור.

 

"ובחרת בחיים"

בתורה כתוב: "ובחרת בחיים" (דברים, פרק ל פסוק יט)

לבחור לקחת אחריות וליזום עשיה "יש מאין".

להתחבר ליכולות העצומות בתוכנו לשינוי המציאות

ולממש אותן ברמת הנשמה להגשמה כאן ועכשיו

כדי לחיות את החיים שאנו רוצים במציאות נוכחית.

 

נפש האדם משקפת את הצרכים: מה שאני,

לעומת הנשמה: מה שאני רוצה להיות.

יצירת הגשר בין השניים מתבטאת בהתגלמותו של חזון,

חיים של תכלית, משמעות ומטרה

אליהם מגיב היקום ברגעים השזורים תקווה ואושר. 

 

רק כאשר בוחרים להתבונן ולקחת אחריות

נפתחים לאמת הפנימית, מפזרים את הערפל ורואים ללא פחד.

המילה "אמת" =  א + מת 

מגלה כי החיבור לאור יוצר את ההבדל בין אדם חי לאדם מת.

כך ניתן להשתחרר מהסבל ולהתחבר לברכה,

לנקות דברים נסתרים, הנמצאים מתחת לפני השטח,

ולברוא באומץ מרחב של שלום ואהבה

המאשר את ההוויה בפשטות וקבלה.

 

האם ניתן לשנות את הגורל?

להתעלות מעל מפת הכוכבים ולברוא את עצמנו מחדש?

לצאת מדרך החיים שבחרנו טרם הגענו לכאן בגלגול זה?

 

אנו חיים ע"פ גורל שנקבע מראש:

הגענו לעולם למשפחה וסביבה שבחרנו

תאריך לידה ושם, המרכיבים את המפה האישית, הקארמה,

סל של תכונות, פוטנציאל זוגי ומקצועי, תיקון וייעוד, אירועים גורליים ועוד.

 

במהלך החיים, בדרך למימוש הייעוד, ישנן צמתים והתמודדויות גורליות.

כל אדם ומסע נשמתו, שאינו מקרה, הכל מלמעלה : רקמ-ה.

כולנו יחידה אחת, המקבלת הדרכה והכוונה מהיקום בכל רגע נתון.

 

מכיון ש"הכל צפוי והרשות נתונה",

הקשבה לנשמה, לרצונות שלנו,

מאחדת אותנו עם עצמנו ועם הזולת והיקום,

ומאפשרת לברוא את עצמנו מחדש בדרך של מודעות ומחשבה חיובית

לקיחת אחריות ובחירה היוצרות משמעות בחיים.

למען עצמנו והבריאה.