"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם" (שמות, י"ג, י"ז):
פרשת בְּשַׁלַּח, הפרשה הרביעית בספר שמות,
מכונה גם "שבת שירה", ונקראת בשבת שלפני ט"ו בשבט.
הפרשה מספרת על בני ישראל, העוברים מסע מפרך דרך מדבר סיני,
בדרכם לארץ המובטחת, ארץ כנען, ועמם ארונו של יוסף.
בשל החשש שיקלעו למלחמה בארץ פלישתים,
נאלצו ללכת בדרך ארוכה יותר.
בעודם חונים למנוחה על חוף ים סוף הבחינו בצבא פרעה,
המבקש להחזירם לעבודת הפרך, התפללו לבורא, ייחלו לנס.
משה הרגיע אותם לבל ידאגו.
שורש ש.ל.ח בשיכול אותיות ח.ש.ל, ח.ל.ש:
המילה בְּשַׁלַּח משורש ש.ל.ח מלמדת
כי התגברות על חולשה מחשלת ושולחת = משחררת.
ערכן הגימטרי של האותיות ש.ל.ח בגימטריה מצומצמת = 5 = שינוי,
באמצעות חיבור למרקורי, כוכב התקשורת והכישורים השכליים.
קריעת ים סוף
"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה;
וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"
(שמות, פרק י"ד, כ"א-כ"ב)
רוח חזקה נשבה וחצתה את הים לשניים.
הים נס לאחור ובני ישראל עברו בים שנבקע,
יצאו למציאות אחרת, כאילו נולדו מחדש.
המצרים רדפו אחריהם אך הים שב לאיתנו, התאחד, והמצרים טבעו
לקול שמחת בני ישראל.
ועל כך נאמר "וישב הים לאיתנו".
שימו לב למילה "קריעה" בשיכול אותיות = קרע + יה
ולמשחק המילים "נַס", מלשון מנוסה, והמילה "נֵס", מלשון ניסים.
שירת הים
משה שמח על הנס שארע, החל לשיר בהודיה לבורא
ובני ישראל הצטרפו לשירתו.
שירה זו נקראת שירת הים.
כמה חשוב להיות בהודיה על היש והקיים בחיינו!
שירת הים כתובה בספר התורה במבנה של שירה,
עם רווח אחד או שניים בכל שורה,
קרויה בתלמוד הבבלי (מגילה טז ע"ב) אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח.
השירה נאמרת מידי יום בתפילת שחרית
ופעמיים נוספות בפרשת בְּשַׁלַּח, ובשביעי של פסח
בשעה שנבקע הים לשניים, בערך בחצות הלילה,
שעת רצון לבקש כל מה שלבנו חפץ.
מאמינים, כי שירת הים היא סגולה לזווג ופרנסה טובה.
כפי שהים נסוג והתמזג, כך האיש והאישה בתהליך חיפוש והתאחדות זו עם זה.
קראו את שירת הים בכוונה אמיתית במשך ארבעים ימים
ותזכו לבשורות טובות:
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר
אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ
ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים
קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל
תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא
נָטִיתָ יְמִינְךָתִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד
נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן
עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'
מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
שירת הים להדפסה:
כוחו של הבורא
בני ישראל המשיכו בנדודיהם והעלו טענות.
כל תלונה נפתרה עם נס נוסף,
שהאיר על כוחו של הבורא:
1. מָרָה: בני ישראל הגיעו למקווה מים גדול, שנקרא מָרָה.
המים היו מרים, לא ראויים לשתייה.
משה התפלל לעזרת הבורא, והמים הפכו למתוקים.
2. שליו : תלונותיהם לבורא על מחסור באוכל הביאו מידי ערב ציפורי שליו.
3. מָן: "דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות, ט"ז, י"ד)
בני ישראל זכו מידי בוקר למזון, הדומה ללחם.
מן מלשון "מה הוא" המזון הזה? בשיכול אותיות = "אמונה".
"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם
וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא"
האמונה בבורא הביאה את הנס בדמות המן,
והכמות הספיקה לצרכיהם מידי יום ביומו.
כך אנו למדים שהפרנסה שלנו בידי שמיים.
עלינו לגלות אמונה ולבטוח.
אדם הפועל ע"פ המציאות הרשומה בגורלו זוכה בפרנסה המתאימה לצרכיו.
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה: הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בּוֹ"
(שמות, ט"ז, כ"ה-כ"ו)
ביום שבת בני ישראל לא זכו למן. הבורא מצווה עליהם בשמירת השבת.
לפי המהר"ל מפראג נהוג שילדים יתנו שאריות אוכל לציפורים,
כתזכורת לציפורים שאכלו את המן ביום שבת.
פרשת הַמָּן - סגולה לשפע ופרנסה טובה
קוראים בפרשת הַמָּן ביום שלישי וביום שבת בשבוע פרשת בְּשַׁלַּח
לחצו כאן
4. מים מהסלע: כאשר שוב הזדקקו למים, משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים.
עמלק
כאשר בני ישראל חנו ברפידים, עמלק תקף אותם,
אך בני ישראל גברו עליהם.
המילה "רפידים" בשיכול אותיות = "רפי ידיים". בעלי ידיים חלשות, בחולשתם.
ספק או אמונה?
שימו לב למילים פסק, ספק, סיפוק,
החולקות שורש משותף, ס.פ.ק:
האם אתם מאושרים?
מהי קריעת הים שלכם, שתאפשר לכם לאחד את הניגודים שבכם?
כיצד להחליט לעשות שינוי כוון בחיים,
להפסיק ספקות, היסוס או פחד,
ולנוע לתוך מציאות של וודאות, אמונה, ביטוי חיובי סיפוק והנאה?
כשנאחזים בעבר במרירות וכעס ומענישים את עצמנו בכאבי העבר
לא חווים את ההווה במלואו
אלא חיים בכלא של טינה, צדקנות וייסורי מצפון שאינו מקדם ובונה,
כמו אסירים במציאות של ויתור ופשרה,
ומבזבזים את ההווה לשווא!
ע"ב שמות - מ.ה.ש
ע"פ הקבלה, ע"ב צירופי אותיות מייצגים חיבור בין עולם הרוח ועולם החומר,
ובעלי סגולות לפתרון אתגרים בכל תחומי החיים.
בפרשת בשלח פרק ט"ו פסוקים י"ט-כ"א 72 אותיות בכל אחד מהפסוקים:
יט "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם.
כ וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם, וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה, כָּל-הַלָּיְלָה.
כא וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם"
המילה "משה" בשיכול אותיות = "מ.ה.ש", סגולה לרפואת הגוף והנפש.
בשבוע הקרוב נוכל להתחבר לכוחות הללו למודעות של שינוי וצמיחה
לעשות בחירות שיובילו לחירות,
לנוס מפחדים וספקות וליצור ניסים בחיינו.
לפניכם טבלת ע"ב שמות הבורא.
לחצו על הטבלה והדפיסו.
קראו את האותיות מימין לשמאל ואחכ מלמעלה למטה.
"לעולם לא מאוחר להיות מה שיכולנו להיות" (ג'ורג' אליוט)
הבחירה לנוע מספק ופחד עוברת דרך גשר של רצון לחוות אהבה וחופש אמיתי
בידיעה כי הכל אפשרי
ולמעננו נברא העולם!
אז נתחבר למהות נשמתנו בכנות ואמונה
נסמוך על הרוח היצירתית שבתוכנו בקשר ישיר לתבונת היקום
לעשות "חישוב מחדש" לדרך טובה יותר
להוריד לחיינו ניסים
ולהאיר את המציאות בזוהר מלא השראה, אהבה, הצלחה, צמיחה ושפע.
"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג', א')
לכל דבר הזמן שלו.
לעתים דרושה סבלנות, המתנה בגישה חיובית.
התורה משווה בין האדם לעץ:
העץ מכה שורשים, מתפתח, צומח, פורח...
כמוהו גם האדם. כל דבר בעתו.
"זמן הוא ביטוי המתאר מידת המשך או הפער בין שני מצבים או אירועים" (ויקיפדיה)
זמן הוא מושג אנושי המגדיר את השינוי ותלוי בו,
מושג שמוגדר ע"י האדם, אינו קיים במימדים הגבוהים.
הבורא הוא מעל הזמן.
כדור הארץ סובב סביב השמש.
כל יום שונה מקודמו, מביא אנרגיה ופוטנציאל אחר,
עיתוי ברמה של שנה, חודש ויום:
שנה (משורש ש.נ.ה) תביא שינוי, אנרגיה מיוחדת משלה
חודש (משורש ח.ד.ש) אנרגיה לחידוש, צינור לשפע האנרגטי שבו.
אנו בוחרים אם וכיצד להתייחס לזמן
כיצד נממש את הפוטנציאל התלוי בגרמי השמיים,
ליהנות מהכוחות הפועלים, השינוי העומד לרשותנו.
חיינו בגלגול הזה משתנים ואינם נצחיים.
המערכת הגורלית משפיעה על כולנו
לכל נשמה זמנים עם מאפיינים מסוימים,
חלונות הזדמנות לעשייה או המתנה במקום פעולה "פול גז בניוטרל".
היו סבלניים לגלגלי הזמן, מודעים, חיוביים
היו אתם, שלמים, מלאים ובטוחים
בטאו את ההוויה שהנכם
לחיות חיים מתוך עצמה של רכות, סבלנות, רגישות ואהבה
התפללו, בקשו והאמינו
גם זמנכם יגיע!