בְּחֻקֹּתַי

אנו בספירת העומר, הנמשכת 49 ימים.

זוהי תקופה של 7 שבועות בעלי משמעות חקלאית

וגם זמן של דינים בהם מתגלים לאדם חסרונותיו

על מנת שיפנים את האור הרוחני הגדול שהתקבל בחודש ניסן

ואת כח הריפוי שבחודש אייר

ויאזן בין המימד הרוחני, העולמות העליונים, למימד הגשמי, הפיזי.

אלו ימי הכנה ליום ה 50 למניין,

הוא חג השבועות ומעמד מתן תורה.

תקופה זו מאפשרת לכפר, לתקן, ולעשות עבודה פנימית

שתשנה את מציאות החיים החיצונית!

לקריאה על ספירת העומר לחצו כאן


פרשת בְּחֻקֹּתַיהפרשה העשירית, החותמת את ספר ויקרא.

הפרשה נקראת בשנה שאינה מעוברת יחד עם פרשת בְּהַר.

בתום הקריאה מסיימים את ספר ויקרא בקריאת חזק חזק ונתחזק.

לקריאה אודות פרשת בְּהַר לחצו כאן


סיפור מסגרת:

החוקים בפרשה יוצרים סיפור מסגרת הפותח במשפט:

"אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כו ג)

ומסיים במשפט:

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, וְהַתּוֹרֹת, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה,

בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּהַר סִינַי, בְּיַד-מֹשֶׁה" (ויקרא כו מו) 

 

מידה כנגד מידה:

הפרשה מתארת בחירה חפשית ("אם...") לצד שכר ועונש.

הבורא מבטיח לעם ישראל תמורה לשמירה על המצוות:

ברכות וגשמים שירוו את האדמה והצומח

לשפע והגשמה של בני האדם,

או קללות, כמו מחלות, בצורת, וחורבן, במידה והם יסורו מהדרך.


"וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ(ויקרא כו י):

הבורא מבטיח לבני ישראל שקיום המצוות יזכה אותם בשפע רב

עד שייאלצו להוציא את הישן כדי לפנות מקום לחדש.

 

נדמה שמספר הברכות בפרשה קטן ממספר הקללות,

אולם התבוננות מעמיקה באותיות מגלה כי מספר הברכות גדול יותר.

הברכות נפתחות באות א' ומסתיימות באות ת' (הדבר מעיד של שלמות),

והקללות נפתחות באות ו' ומסתיימות באות ה'.

 

ברית ראשונים:

"וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם,

לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם--לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם:

כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיהֶם.  

וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים:

אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם,

לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים--אֲנִי יְהוָה"

(ויקרא כו מד-מה)


הפרשה מסתיימת בנימה אופטימית.

עם ישראל זוכה להבטחת הבורא לברית ראשונים ומחילה, במידה ויסור מהדרך.

בהמשך הפרשה מתוארים הכללים לתרומות למקדש ודיני נדרים.


אמונה: 

אמונה מעניקה לנשמה אנרגיה של חיים ותקווה קדימה, כמו דלק לרכב.

מי שמאמין לא מפחד!

אולם ידוע, כי קל יותר להאמין ולצעוד קדימה ללא פחד

לגלות את עצמנו מחדש לאחר שחווינו סיטואציה דומה בעבר.


אמונה חייבת להיות מוזנת במעשה ופעולה.

ייתכן שמאוד נרצה בשינוי אך הגורל אינו מאפשר זאת עדיין.

כמו נסיעה ברכב בדרך רציפה ללא אפשרות לפנות ימינה או שמאלה.

איך נפעל בינתיים?

נבחר להיות חיוביים כלפי עצמנו

ונאפשר למחשבות לחזק אותנו במודעות ואהבה?

נמשיך לחלום ונאמין בבטחון ושלווה בתהליך החיים?

 

האמינו ביכולתכם לשנות את מציאות חייכם

ממקום של עצמה וחיבור לאמת הפנימית,

בנאמנות וכנות, המתבטאת בזרימה עם אתגרי החיים ולא נגדם.

חוסר קבלה ומאבק יוצרים חוסר איזון פנימי, תסכול ותחושת החמצה,

ואלה מולידים אמונות מגבילות, המנהלות אותנו בתוך מעגל,

המזין אכזבה ותסכול, וחוזר חלילה.


לעומת זאת, החיבור לנשמה ולממדים הגבוהים

מצמיח למקום בוטח ואוהב מבפנים החוצה ולהפך,

משוחרר מאגו ושליטה, ומשאיר אותנו באור גם בזמנים קשים.

כל מעשה, אמונה ותפילה יוצרים תדרים המהדהדים בעולמות עליונים

התפללו, בקשו והאמינו!

הגורל יפתח דלת לשינוי במועד המדויק לכם בסנכרון עם הזולת והיקום.


לקריאה על חודש סיון ומזל תאומים לחצו כאן


קריאה על חודש אייר ומזל שור לחצו כאן


ויקרא