פרשת קֹרַח, הפרשה החמישית בספר במדבר,

מתארת כיצד מחלוקת פנימית, אגו וקנאה של קרח

יצרו מחלוקת חיצונית עם משה, מרד, פילוג ואבדן.

ק.ר.ח, ר.ק.ח:

קֹרַח לא שמח בחלקו. 

בעידודה של אשתו רקח מחאה ודרש להשתתף בכהונה במשכן,

אולם דרישתו לכבוד לא התקבלה בברכה.

קרח, דתן ואבירם נבלעו באדמה

ו 250 אנשיו נשרפו באש שירדה מהשמיים.

קרח יצא "קרח מכאן ומכאן",

איבד גם את כל מה שהיה לו לפני כן.

 

הדינמיקה בין קרח לאהרון הכהן

משקפת תהליכים שונים של מלאות, אור וצל,

הנעים בין קו ימין (אהרון הכהן):

חמלה, אהבה ונתינה מאתנו החוצה,

לשאוף ולהגשים חלומות, להשפיע בטוב,

לקו שמאל (קרח):

המבקש לעצמנו, רודף כבוד ואינו מתחשב בזולת.

אנו למדים כי רצון לקבל לעצמנו יוצר פירוד

ועלינו לקבל אחד את השני למרות השוני בינינו.

 

המילה "מלא" מורכבת מהאות מ' + המילה לא (מ-לא).

האות מ' מייצגת את יסוד המים,

המתבטא ברגש, מסירות יתר, משפחתיות.

 

חיבור בין שני אנשים נע בין הנתינה והקבלה בסינרגיה של אחדות השלם (אנחנו)

לבין ה"לא", נקודת התרפה = האגו (אני):

כל אחד משני האנשים משמש ראי לאגו המתפתח אצל השני.

 

אגו נותן את תחושת האני.

אך מהו הגבול הדק בין אגו חלש לאגו מודע?

אגו חלש מתבטא בהתעסקות בעצמנו, אנוכיות, גאוותנות, התנשאות וריחוק, 

אפילו קנאה שלילית וביקורתיות, המשתקפת כ: "הפוסל במומו פוסל".

 

אגו "בריא" נובע מדימוי עצמי גבוה,

מאפשר להחליט מה טוב לנו

מתוך עוצמה גבוהה של "ואהבת לרעך כמוך":

קבלה ע"י נתינה,

המתבטאת בהתחשבות הדדית, סובלנות, דאגה והעצמה לזולת,

מחבר אותנו לאני הגבוה שלנו, לבורא, למלאות, ברכה ושפע. 

 

 

דינמיקה דומה קיימת בקשר זוגי.

לפני שמגיעות נשמות לעולם, הן נמצאות באינסוף,

מורכבות מזכריות ונקביות.

הן יורדות לעולם ומחפשות את הנשמה התאומה,

המשלימה את הזכריות והנקביות שלהן.

הנשמות בוחרות זו את זו.

הצד הזכרי הוא הצד המעניק, נקרא "זעיר אנפין",

הצד הנקבי הוא הצד המקבל, נקרא "מלכות".

שני בני הזוג בוחרים בזוגיות, לטוב ולרע.

בכל רגע נתון הנשמות בוחרות. 

המלאות הזו מיוצגת בזוגיות באהבה,

חיבור רוחני של שתי נשמות,

שני אנשים המחויבים לעצמם, שומרים על האני שלהם,

מחוברים זו לזה בתהליך גדילה והשראה,

המתבטא בלקיחת אחריות ונתינה,

חשיבות ומחויבות הדדית יוצרת אמון ובטחון.

החיבור הוא סולם הדדי, המוביל אותם לעולמות עליונים,

שלא יכלו להגיע אליהם בנפרד.

השלם גדול מסך חלקיו

והנתינה מביאה להתפתחות של האחד וממנה התפתחות בן הזוג.

 

מי שבוחר להיות באהבה, שמחה ושפע ממגנט אליו נשמה דומה

לעומת מי שחי מתוך פחד וחוסר,

הממגנט אליו נשמה דומה, או נשאר לבד, ללא זוגיות.

 

ניתן ואפשר לתרגל אהבה, לשדר אהבה בדיבור, מעשים רגשות חיוביים,

להיות האדם אותו אנו מחפשים, וכך למגנט נשמה זהה,

כי המפתח לאהבה נמצא אצל כל אחת ואחד מאתנו.