פרשת רְאֵה, הפרשה הרביעית בספר דברים,
מלמדת כי ישראל היא הבית שלנו לעד.
הפרשה מפרטת כ 200 מצוות, המחייבות את העם לאחר הכניסה לארץ.
"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה":
רְאֵה מלשון לראות, תשומת לב לחוש הראיה,
המאפשר להבחין בין טוב לרע, ולבחור ביניהם.
חוש הראיה ומזל החודש, מזל אריה
חודש אב, החופף לחודש אוגוסט (8),
מקושר למזל אריה (23.7-22.8), יסוד אש,
ומשויך לספירת החסד, נשלט ע"י כוכב השמש.
המילה אריה בשיכול אותיות = "ראיה", "האיר", "יראה".
כל אחד מאתנו רואה את העולם מנקודת מבטו,
אך לאריה יכולת הבחנה חדה בתחושות הזולת,
לראות מה שאחרים אינם רואים,
ולכן הוא השולט, מלך החיות.
כמו השמש, גם האריה זקוק להיות במרכז העניינים,
להעניק חיים, רוחב לב ואהבה,
להקרין הופעה ממגנטת, נוכחות כריזמטית, ממגנטת ומרשימה, אגו,
לפעול בנחישות ואמביציה, אומץ ותעוזה, חוש מנהיגות טבעי, סמכותיות ושליטה,
לזכות בהתייחסות לפועלו, תשומת לב ומשוב חיובי תמידי, כבוד והכרת תודה.
האריה מסמל אנרגיה חמה, פתיחות רעיונית, מרץ, כח פיזי ונתינה לאחרים.
בהיבט הנמוך של יסוד האש,
עלול לגלות חוסר סבלנות, לכעוס ולכלות את מי שבדרכו,
לא לראות את שני צדי המטבע, לא לשמוע את הזולת.
כמו האריה, עלינו להמנע מיהירות, התנשאות וגאוותנות, אימפולסיביות ושתלטנות.
להביט על המציאות ללא פחד
לפתח ראיה מרחבית
ולגלות יראה לבורא ולחוקי היקום.
אין פלא שערכה הגימטרי של המילה ראה = 8.
הספרה 8 מייצגת צורה אינסופית, כמו ספירלה,
המסמלת המשכיות, שלמות, נצח, אינסוף,
מציאת איזון הרמוני של רוח וחומר, עולמות עליונים ותחתונים,
להאיר לאחרים את הדרך, לייעץ ולהעניק.
שהרי נבראנו בצלם הבורא עם נשמה טהורה, הוויה של אור ואהבה,
ביכולתנו לזהות את הנשמה האלוהית באחר,
לבטא את הייחודיות שלנו ברגישות, סובלנות, סליחה, חמלה ואהבה.
ולהזרים את אהבת הבורא מעצמנו לאחר, וליקום. כי כולנו אחד.
אלול
פרשת רְאֵה פותחת את חודש אלול.
ראשי התיבות של המילה רְאֵה: ראה אלול הגיע.
ראשי התיבות של המילה אריה:
אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענה רבא.
הדבר מסמל את היכולת בחודש אב לראות קדימה את הימים המיוחדים בחודשים הבאים.
משום כך, כבר מחמישה עשר באב נהוג לאחל - 'כתיבה וחתימה טובה'.
בחירה
חום יולי אוגוסט מושפע מהשמש, סביבה נעים כל כוכבי הלכת, ומכילה פוטנציאל דואלי:
אנרגיה מלאה ומבורכת של מקור החיים על כדור הארץ, אור היום
מול אנרגיה נמוכה, העלולה לשרוף בקרניה:
חימה, חוסר סבלנות/התחשבות בזולת, שיפוטיות, שתלטנות ומחלוקת.
כיצד נתחבר לאנרגיית השמש ולא לחמה? לברכה ולא לקללה?
הבחירה בידינו!
זכרו כי במציאות קיים רק אור.
היעדר אור יוצר חושך.
הרצון לקלוט ולקבל מושך אלינו את האור.
התדר אליו נתחבר, והמילים אותן נבחר, יצרו את הדרך בה נפעל
והם ישקפו כיצד אחרים יפעלו מולנו.
לכן חשוב שנקבל את עצמנו ונאהב גם את חוסר השלמות,
נמצא את הטוב באחר, נגלה אמפטיה,
נקשיב בפתיחות והבנה ונגיב בהערכה, עידוד ואהבה
נכיל דעה אחרת משלנו, ללא שיפוטיות, או ביקורתיות
נכבד את המרחב של האחר,
נעביר חוויה של כבוד והודיה עם ילדינו ובזוגיות שלנו,
נקבל ונחבק בסובלנות ואהבה את המשפחה והסובבים אותנו!
שמחה
"וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם..."
לאחר תענית ט' באב, מתחילה תקופה של שמחה ונחמה.
המילה שמחה, המופיעה בפרשה שבע פעמים,
מלמדת על שמחה פנימית מתוך ראית היש והקיים, הבחירה בטוב.
אדם החי בתודעה של אהבה והתמסרות לאחדות מתוך זיהוי הנשמה האלוהית והאור של האחר
פותח את הלב בהודיה ופותח את היד בתרומה ונדבה.
שהרי תעלות מעל אגו, אתגרים וחוסר
מביאה את האור והברכה אל הזולת באיזון של אנרגית השמש.
כך נוצרת מחזוריות של קבלה ונתינה,
המזרימה את אהבת הבורא מעצמנו לאחר וליקום.