טובת הילד

 
התחתנתם באושר ותקווה,
אך לבסוף הגעתם למבוי סתום.
הגירושין בלתי נמנעים
וצריך לסיים פרק שעלה על שרטון.
 
 
היציאה לחיים חדשים מלווה בתקווה ואופטימיות.
נתגרש, נסגור עניין והכל יהיה ורוד ונפלא.
אכן כן?
ומה לגבי הגט? הרכוש? והחשוב מכל – הילדים?
 
 

בני זוג רבים משכילים למצוא את שביל הזהב,
להתנתק ולשמור על ילדיהם מחוץ לסכסוך,
פועלים בהתאם להסדרי הראיה
ומכבדים זה את זה בבקשות מסוג זה או אחר.

אך ישנם זוגות רבים, הנופלים לבור עמוק של מריבות אינסוף,
מלחמות על גב הילדים,
מתכסחים ביניהם ועושים כל שביכולתם להמשיך להיות הצודק ולא החכם.
 
 

האם אפשר להתגרש יפה? 

קל מאוד ליפול לידי האגו הפצוע והמדמם.
אך האם למען כל המעורבים בעניין אוכל לצאת מהמקום שלי
לראות את הדברים בראיה אחרת, רחבה,
להביט ב"זום" אחר מהגובה ולראות את התמונה ממעוף הציפור
לבחור בדרך של בריאת מציאות חדשה ומתוקנת
דרך בריאה למען עצמי ובמיוחד למען הילדים?
 

הילדים נולדו לתוך מציאות קיימת
כאלו שנולדו כאשר הזוגיות עדיין הייתה תקינה, בטרם התרסקה לה
וילדים אחרים שנולדו לתוך תהליכי פרפורים וגסיסה של הקשר, לקראת הגירושין.
המשותף לכולם הוא שהם הגיעו לעולם וזקוקים לאהבה, בטחון ויציבות
ולהורים תפקיד חשוב לייצר להם את הסביבה המצמיחה והבריאה ביותר,
למרות ועל אף הגירושין,
הרי הם הדבר היקר לנו מכל, נכון?
 
 

בעבודתי עם זוגות אני שומעת אינסוף תירוצים לפגיעה בילדים:
"הוא לא משלם מזונות ולכן לא אתן לו לראות את הילדים"
"היא לא ראויה לגדל את הילדים שלי, אלחם בה עד הסוף"
"מי היא שתעזוב אותי? שתתמודד עם גידול הילדים לבדה"
"אני בונה חיים חדשים עם אישה אחרת
ואני לא מעוניין בקשר עם האקסית או עם הילדים"

 
 
 
 
 
 
 
 
 

מי עומד באמצע? מי נפגע מהמריבות והנקמנות?
כמובן ששני בני הזוג מפסידים, אך גם הילדים.
כולם עוברים שנים של מלחמות, מריבות והסתות
במהלכן בריאות הגוף והנפש נפגעת,
תהליך איטי אך בטוח של התשה והרס כל המעורבים בעניין.
 
 
 

האם אפשר לעשות את זה אחרת?
ומהי טובת הילד?

הנומרולוגיה הקבלית גורסת כי גבר ואשה נפגשים למטרת הולדה
הגבר הוא ספק של זרע,
והאישה היא צרכנית, היא מספקת ביצית/רחם.
יחד הם מתחברים לעסק הנקרא "הורות", העסק מייצר ילד.
הגבר מחויב לספק מחסה/הגנה ופרנסה
וכמו אצל בעלי החיים, האם מגדלת את צאצאיה.
 
 

אם וכאשר העסק מתפרק וההורים נפרדים
במקרה ששני ההורים והילד בריאים ושלמים בגופם ובנפשם
חשוב שהילד יישאר עם האם עד גיל הבגרות הנשמתית שלו,
הגיל בו הילד מתחיל לצאת לחיים שלו להגשמת ייעודו,
הגיל נע בין גיל 18-27.
ניתן לאבחן את הגיל המדויק ע"פ מפת הלידה האישית.
בטרם יגיע הילד לגיל בשלות למימוש הייעוד
הוא עדיין מחובר לרחם האם וזקוק לסביבתה.
 
 

גם אם נוצר מצב שהאב נלחם על הילד שלו למגורים עם בת זוגו החדשה
אף אשה אחרת אינה מסוגלת למלא את תפקיד האם.
ילד שמנותק מאמו עלול להפגע רגשית ונפשית.
 
 

עם זאת, ילד זקוק לקשר תקין עם האב
ואל לה לאם להכנס למאבקי כח עם האב באמצעות הילד.
הילד זקוק גם לאב לאיזון הנפשי שלו.
 
 

במקרה בו האב אינו מעוניין בקשר עם הילד
אין להכריח אותו, אלא לאפשר למציאות של האב להשתנות.
בשלב מאוחר יותר הוא עשוי להתקרב לילד מרצונו.
למרות הקושי במציאות שנוצרה על האם להבין זאת, לקבל ולהשלים.
 
 

לטובת הילד מוטב להביט על העולם מנקודת מבטו של הילד
לשים את האגו והמלחמות בצד,
לדלג מעל השלב המתיש והמיותר הזה
ולפעול בחכמה ותבונה למען מציאות של הרמוניה, אהבה ושלווה
למען עצמכם, ילדכם והסובבים אתכם.
 
 
 


זקוקים לייעוץ והכוונה? 
כל האירועים הגורליים וההזדמנויות בהווה ובעתיד
משתקפים במידע בשם ובתאריך הלידה שלכם, בן/בת הזוג והילד.
 
 
באהבה מנשמתי לנשמתכם ❤ הדר 054-6676559 
ייעוץ נומרולוגיה ותקשור בכל תחומי החיים ❤ קורסים והרצאות ❤ ערבי רווקות ומסיבות

מאמרים ומצב הכוכבים