אנרגיה גבוהה לפתיחת ערוצים, משיכת שפע והטענת אור לזווג וחתונה:
משמעות המילה הילולה בארמית = חתונה.
המילים מדורה, מדור, דירה, חולקות שורש משותף, ד.ו.ר:
מדורה = ערימת עצים בוערים, המסודרת במעגל, המבטא שלמות.
מדור = זכאות האישה למגורים, שקט ושלווה.
הדליקו נר לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי ובקשו עבורכם ועבור אחרים.
שייפתחו שערי שמים עבור כל אחד מאתנו
ויכנס אור גדול לחיינו
לבריאה חדשה של דרך מיטיבה בברכה והצלחה.
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת,
תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם..." (ויקרא כג, טו-טז)
במוצאי החג הראשון של פסח, בתפילת ערבית,
מתחילה מצוות ספירת העומר, הנמשכת 7 שבועות, 49 ימים.
תקופה זו מקשרת בין חג הפסח ויציאת מצרים לבין חג השבועות
ובה מנהגי אבל (לא מסתפרים, לא מתחתנים ועוד),
המכינים את הנשמה לקראת קבלת התורה מחדש.
ע"פ הקבלה, אלו שבעה שבועות בעלי משמעות חקלאית וגם זמן של דינים
בהם מתגלים לאדם חסרונותיו
על מנת שיפנים את האור הרוחני הגדול שהתקבל בחודש ניסן וכח הריפוי שבחודש אייר
ויאזן בין המימד הרוחני, העולמות העליונים, למימד הגשמי, הפיזי
כהכנה ליום ה 50 למניין, הוא חג השבועות ומעמד מתן תורה.
בלילה שלפניו מתבצע "תיקון ליל שבועות".
מטומאה לקדושה:
מדוע נאמר לספור 50 ימים, אולם בפועל סופרים רק 49 ימים?
50 בגימטריה = האות נ, מזל עקרב,
אות קרמתית, המבטאת חוויה עמוקה מתוך הנשמה.
49 ימים כנגד 49 שערי טומאה של ישראל במצרים, מהם נגאלו ולא הגיעו ל 50 ימים.
אילו היו מגיעים ליום ה 50, שפל המדרגה מבחינה מוסרית ורוחנית,
לא היו נגאלים.
משום כך, ספירת העומר מסמלת תקופה של ספירה לאחור.
49 ימי קדושה, שערים רוחניים לתיקון המידות,
שבע הספירות מחסד עד מלכות,
המייצגות גם תכונות נפש, הקשורות בעיקר לעולם הרגש,
מעליהן נמצאת ספירת הבינה, הרובד השכלי, היא היום ה 50, יום מתן תורה.
היום ה 50 נקרא "שער הנון",
מסמל את חווית מעמד הר סיני, מעבר להשגת האדם ולכן אינו נספר.
שער הנון יתגלה לאדם והוא יעבור בו אם יזכה בכך ע"י הבורא.
נשים אינן זקוקות לתיקון ופטורות ממצוות ספירת העומר.
מניין הימים בין פסח ול"ג בעומר (ל"ב = 32 ימים)
ומל"ג בעומר ועד שבועות (טו"ב = 17 ימים)
מאיר כי אלו ימי השתדלות ועבודה על התיקון האישי, לזכך את המידות,
להרוויח את החירות שהתחברנו אליה בפסח,
להתקרב אל האני האמיתי ולהגיע ל"לב טוב".
יש הנוהגים להדליק בל"ג בעומר 17 נרות כמניין טו"ב, ולבקש שיהיו ימים מלאי אור.
י"ח באייר, היום ה 33 לספירת העומר, מוכר בשם "ל"ג בעומר".
בל"ג בעומר נוהגים לעלות להר מירון, להדליק מדורות
ולצאת עם קשתות מעץ כדי לציין את ברית הקשת עם הבורא, כמאמר הפסוק:
"אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית ט, יג)
ע"פ המסורת, זה החג הגדול של הזוהר ושל ר' שמעון בר יוחאי,
בעל הזוהר הקדוש, מחבר ספר הזוהר, הקשור קשר הדוק לתורת הקבלה,
המגלה את סודות התורה וסודות הבריאה.
זוהר במשמעות של אור!
זהו יום הילולה, המציין את יום פטירתו וגילוי הפרד"ס (פשט, רז, דרש, סוד),
בו אלפי אנשים עולים לקברו במירון, צפת, וקוראים בספר הזוהר.
"לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט כז)
מביאים להר מירון בנים שמלאו להם שלוש שנים ומספרים אותם בפעם הראשונה
כסמל למעבר מתקופת הינקות לילדות והתחלת לימוד תורה.
טקס החַלָאקָּה בתרגום מערבית, תספורת.
בקהילות אשכנז נקרא הטקס אוֹפּשְׁרָיְין, בתרגום מיידיש "גזיזה".
כל מדורה היא חלק מנר נשמה לר' שמעון בר יוחאי,
מסמלת את מועד הולדתו של ספר הזוהר, פרי עטו,
ואת החיבור לבורא, לרצונות הנשמה, אש האהבה, היחד.
התכווננו, התפללו ובקשו כל אשר תרצו, הפכו את אור המדורות לאור פנימי,
המאחד ניצוצות רבים, ההופכים לאור גדול, אחדות ואחווה,
בין איש לרעהו והיקום כולו.
לחיי היצירה, ההילולה והחיים, לחיי האש שבלבבות!